הקשר שבין העובד לוועד העובדים הוא כמעט יומיומי. גם אם העובד לא פוגש את חברי ועד העובדים, הם עדיין נוכחים בחייו – בכל יום ובכל שעה.
הקשר לעובד מתבטא, בראש ובראשונה, בתנאי העבודה והשכר וביכולת ההשתכרות של העובד – כאשר כל משא ומתן שתנהל נציגות העובדים במקום העבודה הוא שיביא לקביעת רמת שכרו של העובד, קצב ההתקדמות בשכר, תוספות השכר וקידום אחר (בדרגות, למשל), וכן לכללים שיאפשרו שמירה על הערך הריאלי של השכר.
לצד השכר, תבוא גם הדאגה להסדיר את מעטפת הזכויות הסוציאליות שיחולו על העובד, ובהן ביטוח בקרן פנסיה (שיעור ההפקדות, גובה השכר המבוטח), פיצויי פיטורים וקרן השתלמות.
***
בשנים האחרונות החלה מגמה ברורה להכפלת כוחה של נציגות העובדים במקום העבודה באמצעות יצירת ערוצים חדשים לרווחת העובד. אם בעבר ראינו בעיקר דאגה לביטוחים שונים – נוסף על הביטוחים הפנסיוניים וקרנות ההשתלמות, דוגמת ביטוחי שיניים וביטוחים משלימים אחרים – בזמן האחרון אנחנו עדים לניצול כוחה של נציגות העובדים לרווחה נוספת, בין השאר גם ככוח צרכני.
מועדוני הצרכנות של ההסתדרות הם דוגמה טובה לניצול נכון ויעיל של הכוח הצרכני של העובדים המאוגדים באמצעותה, והם דוגמה טובה לאופן שבו ניתן לייצר עבור ציבור העובדים אפיקי צרכנות ייחודיים ומיטיבים עבורם.
באותה מידה, יכול גם ועד העובדים לעשות שימוש מושכל ונכון בכוחו, על מנת לקדם את רווחת העובד במקום העבודה באמצעות אירועים שונים – אירועים מחלקתיים, נופשים שנתיים וכיו"ב, וכן באמצעות אפיקי רווחה נוספים, בין בעצמו ובין בשיתוף פעולה עם ההנהלה.
תקנון ועדי עובדים, לדוגמה, מאפשר לכל ועד עובדים להקים קרן עזר, שבאמצעותה יכול הוועד לסייע לעובדים בתחומי החיים השונים על פי מטרות מוגדות מראש, ואף לייעד את הקרן למתן הלוואות לעובדים. קרן עזר כזו היא דוגמה טובה לשימוש של ועד העובדים באמצעים העומדים לרשותו לטובת קידום רווחת העובדים.
כלי אחר שהופך דומיננטי מאוד בשנים האחרונות בקרב ועדים הוא הקמת אתר אינטרנט מיוחד לעובדים במקום עבודה ספציפי, שבאמצעותו הוא לא רק שומר על קשר עם העובד ובו מופיעים לא רק עדכונים על אודות פועלו של הוועד, אלא גם מפורטות בו הטבות מיוחדות שהשיג ועד עובדים עבור עובדיו, תוך שוועד העובדים הופך להיות ערוץ מקשר בין ספק המוצר לבין העובדים.
ערוץ מעין זה לא מוגבל רק לעובדים והוא נוגע גם בבני משפחותיהם ובהטבות שניתן להעניק להם – דוגמת כרטיסים לאתרים שונים ברחבי הארץ, הנחות במקומות בילוי, נופשים מאורגנים וכיו"ב. דוגמה אחרת בהקשר זה היא שימוש בכוח הצרכני של העובדים לקבלת הנחות מיוחדות עבור מוצרי צריכה שונים לבית.
***
בשנים שבהן מהצד האחד עולה המודעות לצריכה נבונה ומהצד האחר קיימת ביקורת ציבורית דומיננטית על העלייה המתמדת ביוקר המחיה, הופך השילוב בין השירותים שמעניקה ההסתדרות ברמה הארצית והמרחבית לבין השירותים הנוספים שמעניק ועד העובדים במקום העבודה לשילוב מנצח של יצירת ערך מוסף לעבודה המאורגנת.
אם בהיסטוריה המוקדמת של מדינת ישראל היתה זו ההסתדרות שהעניקה לעובדים את השירותים כמעט בכל היבטי החיים – בנקאות, קופת חולים, שיכון ודיור, חינוך – בשנים האחרונות אנו רואים חזרה למגמה שבה ההסתדרות מנצלת שוב את כוחה החיובי, גם באמצעות ועדי העובדים שלה, להענקת שירותים לציבור העובדים המאוגדים באמצעותה.
יש להניח שלהתעוררות העבודה המאורגנת בתחומי עבודה שעד היום היו מחוץ לתמונה – הביטוח, האשראי, הסלולר, ההייטק, פירמות ראיית החשבון – יש חלק במגמה הזו, שבה ההסתדרות בשילוב ועדי העובדים מצליחה להעניק לעובדים מענה לצורך שהיה קיים כאן כבר הרבה שנים: הצורך לא רק להשתכר מהעבודה, אלא גם ליהנות ממנה. הצורך לנשום לרווחה.
עו"ד כפיר זאב, בעל משרד עורכי דין המתמחה ביחסי עבודה ובדיני עבודה