מה עושים עכשיו?

כשעובד לוקה במחלה או נפצע באופן שגורם לו להיעדר ממושכות ממקום העבודה, הוא חש לעתים חסר אונים – הן בשל התמודדותו עם הבעיה הרפואית שנחתה עליו והן בשל התמודדותו עם סבך הביורוקרטיה להסדרת זכויותיו הכספיות. ברוב המקרים, הכתובת הראשונה של העובד תהיה המוסד לביטוח לאומי, המטפל בשני סוגי מקרים – נכות כללית ונכות מעבודה:

נכות כללית נועדה למקרה שבו עובד מרגיש כי מצבו הבריאותי לא מאפשר לו לתפקד כבעבר, כשהגורם לכך אינו דווקא אירוע שהתרחש בעבודה. במקרה שכזה יכול העובד למלא טופס ובו פירוט כלל בעיותיו הרפואיות, לצרף מסמכים רפואיים ולהגיש למוסד לביטוח לאומי. שם, הוועדה הרפואית תקבע את אחוז נכותו וועדה אחרת תקבע את כושרו לעבוד. אם ייקבעו לעובד לפחות 60 אחוזי נכות רפואית, לפחות 50 אחוז ירידה בכושר העבודה, והכנסתו אינה עולה על 60 אחוז מהשכר הממוצע במשק – הוא יוגדר כנכה. סכום הגמלה החודשית ייקבע בהתאם לאחוז הנכות ואי הכושר.

על החלטת המוסד לביטוח לאומי, שיכולה להיות קבועה או זמנית, ניתן לערער לוועדה רפואית לעררים ולאחר מכן לבית הדין לעבודה. דרך אחרת לשנות את ההחלטה היא במקרה של החמרה במצב – החל מחצי שנה לאחר החלטת הביטוח הלאומי ניתן להציג אישורים רפואיים המעידים על החמרה, והוועדה הרפואית יכולה להחליט על שינוי שיעור הנכות.

נכות מעבודה נועדה למצב שבו הנכות נגרמה כתוצאה מהעבודה והיא כוללת שלושה סוגי מקרים:

  • מחלת מקצוע – נגרמת לעובד כתופעת לוואי לעבודה הרגילה שלו, בלי שהתרחש אירוע מיוחד – למשל, עובד שמתעסק בעבודתו עם חומרים רעילים וחלה במחלת ריאות, או מורה שמדבר כל יום כל היום במשך 20 שנה וכעת סובל מפגיעה במיתרי הקול. לחוק הביטוח הלאומי מצורפת רשימה סגורה של מחלות מקצוע המוכרות בחוק ולצדה רשימה של עבודות שהמבצע אותן יכול לחלות באותן מחלות. אם יש התאמה בין המחלה לתפקיד, יכול העובד לטעון לקשר סיבתי ביניהן ולהגיש למוסד לביטוח לאומי הודעה על פגיעה בעבודה. אם המחלה תוכר כמחלת מקצוע, יגיש העובד למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות, וזו תיקבע על ידי ועדה רפואית שתתכנס לצורך כך.

  • תאונת עבודה – תאונה שארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. מכאן, שיש להוכיח שני דברים: שהתאונה התרחשה תוך כדי העבודה, ובגלל העבודה. במקרים מסוימים תאונת העבודה היא קלה להוכחה – למשל, עובד בניין שנפל מפיגום ונפצע; ובמקרים אחרים ההוכחה קשה מאוד – למשל, עובד שלקה בשבץ מוחי בשל מריבה עם לקוח.
    תאונת עבודה יכולה להתרחש גם בדרך לעבודה או בחזרה ממנה. אולם, מה קורה במצב שבו בדרך חזרה מעבודתו העובד מחליט לעצור לקניות ונופל בכניסה לסופר? זו כבר לא תאונת עבודה מאחר והעובד סטה מהדרך. ומה אם העובד סיים את הקניות, חזר למסלולו הרגיל ואז התרחשה התאונה? במקרה כזה המוסד לביטוח לאומי יבחן, בין היתר, אם מדובר בסטייה של ממש מהדרך וכמה זמן היא נמשכה.

  • מיקרוטראומה – הסוג השלישי של תאונת עבודה אינו קבוע בחוק, אלא הוא יציר פסיקה של בתי הדין לעבודה. מדובר באוסף של פגיעות עבודה שרק הצטברותן גרמה, בסופו של דבר, לנזק – למשל, עובד במפעל לזכוכית שנחתך שוב ושוב במסגרת אירועים שונים באותו מקום, עד שלבסוף מקום החתך מזדהם ונגרם לו נזק.

    חשוב לדעת:

    • אם המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, הוא יכול להעניק דמי פגיעה בגין ימי היעדרות העובד מהעבודה ולכל היותר עד לכדי 91 יום.
    • גמלת הנכות מעבודה נגזרת משכר העובד בפועל עד לתקרה מסוימת, ולכן שיעורה יכול להיות גבוה משמעותית מגמלת נכות כללית.
    • בניגוד לנכות כללית, גם אחוזי נכות נמוכים יכולים לזכות בגמלת נכות מעבודה. אם נקבעים אפס-ארבעה אחוזים אין זכאות לגמלה, אך 19-5 אחוז מזכים במענק חד פעמי ו-20 אחוז ומעלה מזכים בגמלה חודשית.
    • לא ניתן לקבל גמלת נכות מעבודה וגמלת נכות כללית במקביל, אולם העובד יקבל את הגמלה הגבוהה מבית השתיים. על הוועדה הרפואית ניתן לערער לוועדה הרפואית העליונה, ועליה אפשר לערער לבית הדין לעבודה בשאלה משפטית בלבד.

     

    זכויות רפואיות נוספות שכדאי להכיר:

    • גמלת שירותים מיוחדים – יכולה להיות מוענקת על ידי המוסד לביטוח לאומי לעובד שאינו מסוגל לתפקד בכוחות עצמו.
    • גמלת ניידות – יכולה להיות מוענקת על ידי משרד הבריאות לעובד המתקשה להתנייד בכוחות עצמו כתוצאה מבעיה רפואית, על פי רוב בגפיים. גמלה זו כוללת גם הענקת תו נכה והלוואה עומדת לקניית רכב.
    • פטור ממס הכנסה – יוענק על ידי המדינה לעובד שנכותו המשוקללת עולה על 90 אחוז.
    • הגשת תביעה נזיקית נגד מקום העבודה – אפשרות המומלצת לעובד שנפגע במקום העבודה. על מנת שהתביעה תתקבל על העובד להוכיח כי מקום העבודה לכל הפחות התרשל כלפיו, ובכך גרם לו נזק.
    • קרנות פנסיה, ביטוחי המנהלים – עובד שחלה או נפצע רשאי לפנות בתביעה לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים המבטח אותו, להיבדק על ידי רופא הקרן ולזכות בגמלת נכות בהתאם לשיעור אובדן כושר העבודה שיקבע הרופא.
    • זכויות רפואיות של עובדי מדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית – אלה מוסדרים בחוק שירות המדינה (גמלאות). במקרה של מחלה או פגיעה אחרת יכול העובד להגיש בקשה להיבדק על ידי ועדה רפואית של המדינה כדי לקבוע את המשך כושרו להמשיך ולעבוד. הוועדה יכולה לקבוע את שיעור אובדן כושר העבודה עד לכדי אובדן מוחלט, וכן רשאית לקבוע כי העובד פסול מלהמשיך לעבוד בתפקידו או בשירות המדינה בכלל.

עו"ד גלית קופרשמידט, שותפה במשרד עו"ד נעמי לנדאו ושות', ומומחית בדיני עבודה ובמימוש זכויות רפואיות

אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מתאים.