נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים: השכר בענפים מוחלשים עולה בקצב גבוה יותר מהשכר הממוצע במשק

בתגובה לנתוני הלמ"ס המצביעים על עלייה בשכר במשק אמר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי "הצלחנו לנער את השכר במשק מקיפאון עמוק". ארנון בר דוד יו"ר הסתדרות המעו"ף הבטיח כי לא נאמרה המילה האחרונה: "נמשיך לפעול לשיפור תנאיהם של השכבות המוחלשות".

"הנתונים המרשימים של עליית השכר הממוצע במשק, הם תוצאה ישירה של המהלכים החברתיים שמובילה ההסתדרות למען צמצום פערים", כך אמר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, בהמשך לנתונים החדשים של השכר הממוצע לשכירים, שפורסמו היום על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מראים כי השכר הממוצע במשק ממשיך לטפס ביחס לשכר הממוצע השנתי ב-2017. מיוני 2014 ועד ינואר 2018, השכר הריאלי במשק השלים עלייה של 10%, המגלמת שיעור עלייה ממוצע של 2.7% לשנה במהלך התקופה הנדונה.

כזכור, בעקבות מהלך שהובילה ההסתדרות בשיתוף פעולה עם המעסיקים, שכר המינימום בישראל השלים את העלייה הגבוהה ביותר (ב-1,000 שקל) מאז שנחקק חוק שכר המינימום, ועלה לשיא היסטורי של 5,300 שקל. בתוך כך, ולאור ההסכמות שהושגו לאחרונה בין יו"ר ההסתדרות ליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שבוע העבודה בארץ קוצר ל-42 שעות והביא להגדלה נוספת של ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום. למעשה, שכר העבודה השעתי למקבלי שכר המינימום, בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי), עלה בשלוש השנים האחרונות בשישה שקלים, מ-23.12 שקל (במרץ 2015) ל-29.12 שקל (באפריל 2018) – העלאה חסרת תקדים בשיעור של כ-26%.

עלייה בשכר במשק

יודגש כי לצד העלייה הנמשכת בשכר הריאלי במשק ועלייה חדה יותר בענפים המוחלשים, רמת האבטלה נמצאת בשפל של ארבעה עשורים, לאחר שירדה מ-6.4% (ביוני 2014) ל-3.6% (בינואר 2018). יצוין כי גם מדד הג'יני המודד את האי שוויון בישראל, נמצא במגמת ירידה מתמדת ולאחרונה אף הגיע לשיעור הנמוך ביותר שלו מאז שנת 1999, על אף שקיימת דרך ארוכה לשיפור נוסף שכן רמת האי-שוויון בישראל עדיין גבוהה ביחס למדינות ה-OECD.

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן הדגיש כי: "בזכות העלאת שכר המינימום במשק ומהלכים נוספים של ההסתדרות בשלוש השנים האחרונות, הצלחנו לנער את השכר במשק מקיפאון עמוק שנמשך כעשור וחצי, וכעת במקביל לעלייה המואצת של השכר הריאלי, אנו רואים בבירור כיצד השכר בענפים המוחלשים עולה בקצב גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק. כך מצמצמים פערים חברתיים".

ניסנקורן הוסיף וציין כי: "העלייה בשכר הריאלי, וירידה מקבילה במדדי האי-שוויון, מהווים עדות נוספת לכך שהמהלך להעלאת שכר המינימום, הביא לשיפור משמעותי במצבם של עובדים ברמות השכר הנמוכות, תוך דחיפת כל מדרג השכר כלפי מעלה והשפעה חיובית על מעמד הביניים והמשק כולו.

ארנון בר דוד יו"ר הסתדרות המעו"ף התייחס לממצאים והוסיף כי "נתוני הלמ"ס מוכיחים מעל לכל ספק שעבודה מאורגנת והמהלכים שמובילה ההסתדרות נושאים פרי ומביאים לצמצום הפערים החברתיים האדירים שמאפיינים בעשורים האחרונים את החברה הישראלית. לא ננוח על זרי הדפנה ולא אמרנו את המילה האחרונה – ונמשיך לפעול להעלאת שכר המינימום ושיפור תנאיהם של השכבות המוחלשות והמעמד העובד בישראל".