מחמד אנואר סנקרוט נ' המכללה הארצית בע"מ (23.06.14)

ע"ע (ארצי) 6326-10-12

בית הדין האזורי דחה את תביעתו של המערער, עובד הוראה, לתשלום שכר עבודה עבור שנת לימודים שלמה בגין פיטוריו לאחר חודש מאי בשנה קודמת, אך קיבל את תביעתו החלופית לתשלום חלף הודעה מוקדמת בסך של 8,000 ₪.

בית הדין האזורי קבע כי המערער לא הוכיח את תחולת תקנון שירות עובדי ההוראה ולכן דחה את תביעת המערער לתשלום שכר של שנה. עיקר הערעור נסב על השאלה האם התקנון חל על המשיבה.

בית הדין הארצי קיבל את הערעור מן הטעמים הבאים:

לעניין שאלת נסיבות סיום ההעסקה של המערער, ביה"ד נדרש לשאלה האם יש לראות בסירוב המערער לחזור לעבוד התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, המזכה בפיצויי פיטורים בלבד, או פיטורים העשויים לזכות בפיצוי נוסף כתוצאה מהפרת התקנון. ביה"ד קבע כי השינוי תנאי העבודה של המערער באופן כה משמעותי – ירידה ממשרה מלאה ל-8 שעות שבועיות, שקול לפיטורים, ואלה צריכים להיעשות עד חודש מאי של שנת הלימודים. עוד נקבע כי אין כל בסיס לטענה שהמערער התפטר. הוא לא הודיע על התפטרות, ולא ניתן להסיק מהתנהגותו על כוונה להתפטר.

למערער הוצעה הצעה של מערכת מצומצמת בת 8 שעות. משדחה הצעה זו, לא הוצעה לו הצעה אחרת. זהו מהלך של פיטורים, ולא התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

לעניין שאלת תחולת התקנון על בית הספר, מן העדויות עולה כי נוהגים בבית הספר לפי התקנון, ולפיכך המערער עמד בנטל להוכיח את המקור הנורמטיבי שמכוחו מחויבת הייתה המשיבה להודיע לו על פיטוריו עד לחודש מאי. ומשלא עשתה כן, זכאי הוא לקבל תשלום שכר עבור שנת הלימודים כפי שתבע, בקיזוז תמורת ההודעה המוקדמת שנפסקה לו.