מדינת ישראל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' (15.7.2014)

ברע 20768-04-14

בית הדין הארצי לעבודה (הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד, ונציגי הציבור מר איתן כרמון ומר יצחק דויטש) קיבל את ערעור המדינה בחלקו, וקבע כי המדינה כריבון מוסמכת ורשאית להחליט על ביצוע שינוי מבני ורפורמה מקיפה במשק החשמל ובחברת החשמל. צמצם את המגבלות שהוטלו על המדינה וגורמיה השונים בקשר ליישום הרפורמה במשק החשמל.

כן קבע כי כל עוד קיים הצו הזמני האוסר על העובדים לשבות, המדינה וחברת החשמל מחויבות לנהל משא ומתן אינטנסיבי, אמיתי ובתום לב עם נציגות העובדים, באופן שלא תיווצרנה עובדות בשטח הפוגעות באופן חד צדדי ובלתי חוזר בזכויות העובדים, בתנאי עבודתם ובביטחונם התעסוקתי.
השאלה אם נכון להיום עומדת לעובדים זכות השביתה, ואם כן, באיזה היקף ובאיזו מתכונת, תתברר בבית הדין האזורי בחיפה בדיון בהליך העיקרי.


הרקע לערעור:

הליך זה הוא חלק משרשרת ארוכה של הליכים אשר התנהלו ומתנהלים לאורך השנים האחרונות בין הצדדים בבית הדין האזורי ובבית דין הארצי, על רקע כוונתה של המדינה לבצע שינוי מבני מקיף במשק החשמל בישראל, שינוי אשר מעבר למכלול השפעותיו על המשק, צפוי מטבע הדברים להשפיע גם על זכויות העובדים ועל תנאי עבודתם.

ביום 25.3.14 הגישה חברת החשמל לבית הדין האזורי בקשה דחופה למתן סעדים זמניים על רקע עיצומים בהם נקטו העובדים.

ביום 3.4.14 ניתנה החלטת בית הדין האזורי, ולפיה בשלב של הליך זמני נאסר על העובדים לנקוט בעיצומים עד למיצוי המשא ומתן בדבר השינויים המבניים העתידיים, ולצד זאת נאסר על המדינה על כל גורמיה הקשורים לרפורמה במשק החשמל לא להביא לשינויים המשפיעים על אותם העניינים שלגביהם מוסמך צוות ההיגוי בראשות מר אורי יוגב, להגיש המלצות.


הערעור מכוון נגד סעיפים 11ד ו-13ג להחלטת בית הדין האזורי, אשר אוסרים על כל גורמי המדינה לשנות את המצב הקיים באופן שישפיע על הסמכויות של חברת החשמל בטרם הידברות עם העובדים.

כאמור לעיל, בית הדין הארצי קיבל את הערעור בחלקו. בית הדין הארצי הדגיש, כי האיזון כפי שנוסח בסעיפים 11ד ו-13ג להחלטה לעניין ההגבלה המוטלת על המדינה, חורג מהמידתיות הנדרשת, זאת מאחר שנוסח ההגבלה גורף ורחב, וניתן לפרש את הוראת בית הדין כמגבילה את המדינה מהפעלת סמכותה גם בעניינים אשר אינם נוגעים באופן ישיר להשלכות על זכויות העובדים כתוצאה מהרפורמה במשק החשמל.

לכן קבע בית הדין הארצי, כי נוסחת האיזון בין זכויות הצדדים תשונה, כך שהאיזון הנכון יכול להתייחס רק לאיסור על המעסיק, ובמקרה זה גם המדינה, לעשות פעולות חד צדדיות שישפיעו על תנאי העבודה של העובדים וביטחונם התעסוקתי. על אלה יש לארגון העובדים זכות כי יתנהל עימם משא ומתן אמיתי. זאת בהדגשה כי אין בכך כדי לפגוע בזכותה של המדינה להמשיך בהליכי הרפורמה במשק החשמל.